מעוניין לעסוק בתיווך ?

מעוניין לעסוק בתיווך?

על מנת לעסוק בתיווך, יש לקבל רישיון תיווך מטעם משרד המשפטים. ניתן לעבור קורס תיווך שיכשיר אתכם למבחן רישיון תיווך של משרד המשפטים באחד מבתי הספר של רשתות התיווך הגדולות. 

להלן המידע הנדרש למי שמעוניין לקבל רשיון תיווך: מדריך לקבלת רישיון תיווך (המידע מתוך אתר רשם המתווכים)

מדריך לקבלת רישיון תיווך
 
כיצד תשיג רישיון לתיווך?

סעיף 5(א) לחוק המתווכים מונה את 6 התנאים לקבלת הרשיון, למי שהינו:

1.   אזרח או תושב של מדינת ישראל או שהוא תושב חוץ שניתן לו היתר כדין לעבוד בישראל.

2.   מלאו לו 18 שנים.

3.   הוא אינו פושט רגל.

4.   הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אינו ראוי לשמש מתווך במקרקעין.

5.   אם הוא נידון לעונש מאסר בפועל, הוא סיים לשאת את עונשו שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה.

6.   הוא עמד בהצלחה בבחינה לקראת קבלת רשיון תיווך במקרקעין (להלן – בחינה). 

​ 
חשוב לדעת: דין עבודות שירות כדין מאסר רגיל

תהליך ההרשמה לבחינה, ותנאי ההשתתפות בה

 פרסום הודעה בעיתונות מטעם הרשם על מועד בחינה, מועד תחילת ההרשמה, הדרך לביצוע ההרשמה ע"ג טופס בקשה לגשת לבחינה. עפ"י בקשה בכתב לרשם המתווכים, יקבל המועמד לגשת לבחינה טופס בקשה ושובר תשלום עבור הבחינה. קליטת הנתונים של המועמד תתבצע רק לאחר שיתקבל טופס הבקשה בצרוף צילום מתעודת הזהות ואישור על תשלום האגרה החומר לבחינה נמצא במסך הראשי תחת הכותרת: חומר לבחינה ("אוסף דיני מתווכים במקרקעין") עם קליטת הנתונים יונפק וישלח לכתובתו של המועמד לבחינה, מסמך אחד: אישור לגשת לבחינה (הכוללת פרטים הנוגעים לבחינה: מקום, מועד שעה ומס' שולחן אליו יופנה המועמד). 

מקבלת תוצאות הבחינה ועד לקבלת הרשיון

הרשם יודיע לנבחן את תוצאות הבחינה תוך  30 יום מיום הבחינה.

נבחן שנכשל רשאי להגיש ערר על ציון הבחינה תוך 30 יום מיום משלוח התוצאה ע"י הרשם.

נבחן שקיבל ציון "עובר" (מ- 60 נקודות ומעלה) יקבל יחד עם הודעת הרשם על ההצלחה בבחינה, טופס בקשה לרשיון.

 טופס הבקשה כשהוא מלא ומוגש ע"י המועמד לרשיון, (באמצעות הדואר בלבד) ייבדק ע"י הרשם ולאחר מכן ייעשו על ידו בדיקות נוספות מול מח' תעודות יושר במטה הארצי, והכונס הרשמי – בדיקות שתוצאותן תאשרנה/תשלולנה את כשירותו של המועמד לרשיון, לקבל רשיון.

 אם לא תהיה מניעה מטעם הגורמים הנ"ל, תישלח אל המועמד לרשיון הודעה על כך בצרוף שובר תשלום אגרה חד פעמית בעד רשיון ראשון ורישום בפנקס, ע"ס 973 ש"ח.

את האגרה עליו לשלם בכל סניף של בנק הדואר או דרך שרת התשלומים הממשלתי באתר האינטרנט של משרד המשפטים / רשם המתווכים.

 הרשיון ישלח בדואר רשום.

 במקביל, יונפק לו גם כרטיס רשיון נושא תמונה.

הרשיון הנייד יונפק וישלח בדואר רק לאחר תשלום האגרה וקבלת תמונת פספורט עדכנית .

כיצד תשמור על רישיונך?

1. וודא שלא חדלו להתקיים בך התנאים שאפשרו לרשם להעניק לך רשיון: כל התנאים שמנינו לעיל (למעט היותך בגיר וקבלת ציון "עובר" בבחינת הרישוי):

2. את אגרת החידוש שנשלחה לך ע"י הרשם וששיעורה 487 ש"ח, יש לשלם במועדה, היינו עד: 31 לחודש מרס בכל שנה.

3. מי שלא ישלם את האגרה במועדה אינו רשאי לשמש כמתווך במקרקעין כל עוד לא שילם את האגרה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה (התשכ"א – 1961) זאת עפ"י סעיף 18(ב) לחוק המתווכים.

היינו, גם כשישלם המתווך אגרת חידוש, באיחור בתוספת הקנס, יוכל לשמש כמתווך רק מיום התשלום , כאשר אין "כשירות" רטרו אקטיבית של הרשיון.

כדי להימנע ממצב של פעולה ללא רשיון בתוקף, על המתווך לוודא שיש בידו הודעת הרשם על חידוש הרשיון, בתחילת כל שנה.

4.   במקרה של שינוי כתובת נא להודיע בכתב לרשם המתווכים בכתובת:

       ת.ד 34357 ירושלים 91342

 
 
הדרכה ומידע על חומר לבחינת רישוי למתווכים (מתוך אתר רשם המתווכים)
 

לידיעת ציבור הנבחנים:

מצ"ב קובץ מעודכן של דיני מתווכים במקרקעין.

הנבחנים נדרשים להביא תעודת זהות וכלי כתיבה בלבד.

לא תתאפשר כניסה לבחינה ללא תעודה מזהה.

נבחן המתקשה בעברית רשאי להביא מילון לשפה זרה או מילונית אלקטרונית.

החומר לבחינה (חוקים, פסקי דין ומושגים) מוצגים באתר וניתן לעיין בהם ולהוריד אותם מן האתר לצורך התכוננות ולימוד לבחינה.

לתשומת ליבכם: המושגים ופסקי הדין לא יינתנו בשעת הבחינה אלא רק החוקים.

מי שאין באפשרותו להוריד מאתר האינטרנט את החומר יכול לרכוש את החומר דרך הוצאת הלכות:

כתובת מייל:  dror@halachot.net

בטלפון מס' : 03-5490545

 
למען הסר הספק, בשום מקרה לא ניתן יהיה להכניס לבחינה ספרים שנקנו או שהורדו מהאתר.
ספר החוקים יחולק לנבחנים בבחינה עצמה.

 
מצ"ב קישור לחומר הלימוד לבחינה:

  1. ספר דיני מתווכים במקרקעין – חוקים ותקנות – חלק ראשון 
  2. ספר דיני מתווכים במקרקעין – עקרונות ומושגי יסוד ופסקי דין – חלק שני